גורל מואב

חיוב מואב:
אמנם, בלילה שחרב ער, נספה מואב.

נכון, בלילה שבו קיר הרס, מואב נכנע.

בתו של דיבון עולה למרומים כדי לבכות,

מואב נאנח על נבו המואבי,

חֲרָטָה! בכל ראש תהיה מכה וכל זרוע פצועה.

בכיכרותיהם הם חוגרים את עצמם בשק,

על גגותיו וברחובותיו כולם צועקים,

בזבוז בוכה.

זעקתו מגיעה לג'האזה,

לוחמי מואב מייללים,

ונפשו של כל אחד מתעלפת.

לבי זועק על מואב;

נמלטו מתרחבים עד זוער, עד אגלת.

במעלה הגבעה של לוהיט הם עולים בוכים,

בדרך הורונים זועקים במצוקה,

כי יבשו מי נמרים,

הדשא קמל והעשב מתכלה.

לכן, העושר שהם רכשו ואגרו,

הם לוקחים אותם לזרם הערבות,

כי התפשט הבכי עד גבול מואב עד עגלים.

קינתו הגיעה לבאר אלים.

כי מי דימון מלאים בדם,

אני שומר על מגפות חדשות נגד דימון:

האריה נגד שאר מואב,

נגד אלו שנותרו בשטח.